• בטי גורן | קודם קול אמא
    • מקור השם קודם קול אמא
  • בטי גורן
  • דולה
    • נטע וירון מספרים
    • מכתב תודה של מאיה ועירד
    • אז למה צריך דולה בלידה מהירה? סיפור הלידה של
    • סיפור הלידה של עופרי ודני
    • סיפור הלידה של אלינור
    • סיפור הלידה של ניר
    • מכתב תודה של איריס ודרור
    • אדווה כותבת על הליווי >
      • נורית ועומר כותבים
  • הכנה נפשית ללידה
    • מגע ואמפתיה בלידה
    • הפס הסגלגל
    • מי מחליט אם הלידה שלך מתקדמת
    • פגיעה מינית, הריון ולידה
    • על טריגרים, משאבים והפתעות בלידה
    • הלידה כאירוע מעבר
    • וסטיבוליטיס וגיניזמוס ולידה
    • "לפענח את צופן שפת הכאב" : על אתגר המלווים בלי•
    • מצג עכוז בהריון
  • מעגל אמהות
    • הפינה בפורום הורים לתינוקות בתפוז
  • מאמרים
    • הסיבות הלא מדוברות ללידת בית
    • בי או טי בחיי היום יום
    • על המפגש עם נשים אריתראיות
    • פוסט פארטום: איך עושים זאת במקומות אחרים בע&#
    • שחיקה ומותשות לאחר הלידה
    • אי וודאות ענקית מציפה אותך לקראת הלידה: מה י&
    • שמירת הריון
  • צרי קשר

בטי גורן | קודם קול אמא

 

שמירת הריון 

11/20/2013

0 Comments

 
Picture
שמירת הריון

כשהייתי בשבוע ה-28 בהריוני הראשון, נצפתה דינמיקה צווארית של הרחם שלי, ללא צירים מוקדמים, הובהלתי לביה"ח, קיבלתי צלסטון, זריקה להבשלת ריאות, למקרה שתהיה לידה מוקדמת, ונשלחתי לשמירה בביתי.

המצב היה מתסכל ונראה מאוד פסימי מבחינתי. גרתי בדירה (ובעצם גם היום) בקומה שלישית ללא מעלית. פחדתי שכל תזוזה שלי, כל מאמץ הכי קטן, עלולים להביא לפעילות רחמית ומשם ללידה.

הפחד היה עצום. וככל שהזמן עבר, עבר עוד שבוע ועוד שבוע, יכולתי להירגע ולהאמין שיהיה טוב.

בסופו של דבר, ילדתי במועד, בשלהיי שבוע 39.

חברה טובה שלי, שהיא גם מתחום הלידה כיום, אמרה לי אז שבסינית משבר = הזדמנות. ושאין לדעת איזו הזדמנות מחכה לי כתוצאה מהסיטואציה המשברית הזו.

בדיעבד, היום אני יכולה להגיד, שבזכות המנוחה וההתכנסות שהמצב חייב אותי אליהם, יכולתי להעמיק בתחום הלידה ולדמיין איזו מין לידה אני רוצה (ומה שראיתי שם בדימיוני היה לידת מים).

אני באמת חושבת שאם החיים היו ממשיכים כסדרם, יש סיכוי גבוה שלא הייתי עושה את מה שאני עושה היום. כי הנקודה הזו של שמירת ההריון הייתה מעין turning point  במסע האישי והמקצועי שלי שהביאה אותי להחלטות הרות גורל מבחינתי.

המסר שהייתי רוצה להעביר בטקסט הזה שלפעמים המקום הבוצי הזה שבו אנו נאלצות לשהות, המקום שנדמה כשחור משחור, שקשה כל כך ומעלה המון פחדים, דווקא מהמקום הזה אנו עשויות לצמוח ולפרוח ולהיוולד מחדש.

ולפעמים, כן לפעמים, כאשר נסיבות החיים מאלצות אותנו להוריד הילוך, לנוח – יתכן וטמון פה זרע של פוטנציאל לנטייה שלא מימשנו, למשהו שתמיד רצינו לעשות אבל לא היה לנו פנאי אליו, להתבוננות פנימית על החיים שלנו ומה היינו רוצים לשפר בהם.

יש פה גם הזדמנות.

וזאת מבלי לבטל את הקושי העצום הקיים בתקופת ההמתנה הלא פשוטה הזו.

כדאי תמיד לבדוק מה הכי יכול לעזור לך בתקופה הזו. ולהקיף את עצמך בכמה שיותר מהדברים שעולים בך. 


0 Comments



Leave a Reply.

    בטי גורן

    Archives

    November 2013

    Categories

    All

    RSS Feed

Proudly powered by Weebly