פוסט פארטום: איך עושים זאת במקומות אחרים בעולם?

חזרתי לפני שבועיים מחופשה מופלאה באיי תאילנד. באחד החופים המדהימים ביותר בקופנגן, טיפסנו במעלה המצוק למסעדה שנחשבת הכי טובה בחוף עם הנוף הכי יפה בעולם (מוזמנת להתרשם מהתמונה), ובעודנו מזמינים לאכול, עיניי נתקלות בספר באנגלית על התרבות התאית ומנהגיה השונים.

בעודי מדפדפת, מצאתי פרק מרתק על מנהגי הפוסט פארטום הנהוגים בתאילנד.

ואז חשבתי לעצמי כמה מרתק יהיה עבורי לחקור מנהגי פוסט פארטום שונים במקומות שונים בעולם. במאמר הזה אתמקד במזרח. אז אם עולם ההריון הלידה והאימהות מרתק אותך גם, אני מזמינה אותך לצלול יחד איתי לידע קדום ומסורתי ולקבל פרספקטיבה על איך עושים את זה במקומות אחרים בעולם.

מנהגי הפוסט פארטום בתרבויות מזרחיות[i]

באופן כללי, המנהגים הנהוגים בתקופת הפוסט פארטום בתרבות המערבית (6 שבועות ראשונים לאחר הלידה) מבוססים על המודל הביו-רפואי, שבו תפקיד האישה פחות חשוב מתפקיד הרופא/ה. בניגוד לכך, הגישה בתרבויות המסורתיות הלא-מערביות מדגישה את החשיבות של הלידה כחלק ממערכת הוליסטית אישית הכוללת, ערכי מוסר, היבטים פיזיים, קשרים חברתיים ויחס לסביבה. לתרבויות מזרחיות שונות ישנם מנהגים ייחודיים הנוגעים לתקופה שלאחר הלידה ויחד עם זאת יש ביניהם קווי דמיון רבים.

באופן כללי, מטרתם של רוב המנהגים המסורתיים הנוגעים לתקופת הפוסט פארטום באסיה היא לשחזר את האיזון בארבעת האלמנטים של הגוף, כלומר, האדמה, המים, הרוח והאש. המטרה של מנהגים אלה היא לשחזר את התפקוד הנורמלי של איברי המין והרבייה, להגביר את תחושת הרווחה והאנרגיה של האימהות כולל החלמה מחתכים והפחתה במשקל.

הלידה עצמה היא תקופה שנחשבת "קרה" ומטרת הטיפול לאחר הלידה היא לאזן זאת. שתי האמונות הרווחות בתקופת הטיפול ביולדת לאחר הלידה היא החשיבות שבאיזון אלמנטים קרים וחמים בגוף בעיקר דרך שינוי התזונה, הלבוש והתברואה כמו גם הצורך ב"ריתוק" או "הסגר" של היולדת במשך תקופה מסוימת לאחר הלידה.

מלזיה

במחקר שנעשה באזורים כפריים במלזיה, נמצא כי המנהגים הרווחים ביותר הקשורים למשכב הלידה הם:

1. שמירה על חום באמצעות קומפרסים חמים - משפרת סירקולציה של הדם, עוזרת להחלמתם של איברי הרבייה והנרתיק.  
2. עיטוף האמא באמצעות מחוכים שונים - מסייע לעיצוב מחדש של הגוף ולכיווץ הרחם.
3. עיסוי האם - משפר סירקולציה של הדם ומפחית לחץ.
4. הגבלת התנועה של האם הטרייה - מיועדת לעודד ריפוי של חתכים ולהימנע מדימום כתוצאה מתאונות אפשריות.
5. הגבלת המגע עם אנשים אחרים - להימנע מזיהום.
6. צמחיי מרפא מסורתיים - מיועדים להחזרת אנרגיה ויופי ומסייעים לבריאות הגניקולוגית.
7. אכילת מזון חם - יעילה לסירקולציה של הדם ולהחזרת האנרגיה של האם.
8. איסור על מזון גזי (מונע כאבי בטן) ומזון חומצי (עוזר למנוע דימום פנימי ונרתיקי מוגבר ומסייע בריפוי של חתכים) ואיסור על מזון קר (עוזר לסירקולציה של הדם ולהחלמה).
9. איסור על קיום יחסי מין (מונע החלמה איטית של חתכים, מונע טראומה, מסייע לאיבר המין לחזור לתפקודו).

תקופת משכב הלידה במלזיה היא 44 ימים. על פי האמונה ההינדית המיסטית הקלאסית, המספר 44 מייצג את ארבעת האלמנטים (האדמה, המים, הרוח והאש) שצריכים להתאזן לאחר הפרת האיזון שישנה בלידה. על פי האמונה, ישנם גם 44 מלאכים אשר שומרים על ארבעת האלמנטים הללו ועל 4 הגלקסיות ביקום.

ב-100 הימים הראשונים לאחר לידה, ישנו איסור על קיום יחסי מין.

ברוב התרבויות האסייתיות, קרובי המשפחה, ובייחוד נשות המשפחה, מספקות תמיכה חברתית חזקה ומסייעות לאמהות חדשות בביתן למשך אותה תקופה. האמונה הרווחת היא שנשים אשר אינן נוהגות על פי כללי משכב הלידה סובלות מבעיות בריאות ופריון במשך שנים רבות.

במלזיה אמונות הפוסט פארטום חוצות מעמד סוציו אקונומי,  נשים משכילות לצד לא משכילות, עובדות בשכר לצד עקרות בית, עירוניות וכפריות, נוהגות על פי מנהגים אלה.

תאילנד[ii]

באזורים הכפריים בתאילנד, המנהג הנהוג עבור כל אישה שיולדת הוא טקס שנקרא yu fai  - הווה אומר "להישאר ליד המדורה". מטרת המנהג הזה היא להשיב לאישה את כוחה לאחר הלידה.

בני המשפחה דואגים לבנות עבור האם לאחר הלידה "מיטת שדה" העשויה מגזעים של עצי הבמבוק והבננה כמו גם תנור עצים.

הכנה נוספת לטקס כוללת הגנה על האם מפני הרוחות הרעות. 8 חתיכות בד עם קמעות הנחשבים קסומים נתלות מסביב למיטה ב-8 נקודות המצפן ועל התקרה ועל הרצפה.

קוצים של עץ הבמבוק או התמר ההודי נקברים בחדר, ומשתמשים בהם כדי למלא כל נקב או סדק בבית על מנת למנוע מהרוחות הרעות להיכנס הביתה.

כמו כן, בני המשפחה מכינים שלט מיוחד בכניסה לבית שמשמש כאזהרה למבקרים לא לרכל או לדבר רעות ליד האמא. אין לומר דברים כמו "אוי, כמה חם פה", או אמרות מחלישות כמו "איך את מסוגלת לשאת את זה?" דיבור כזה עשוי להחליש את המורל של האם ולגרום לשבוע הזה שעליה להישאר ליד האש להרגיש מאוד רע.

טקס ה yu fai  עצמו נעשה על ידי מומחה או מומחית אשר תחילה מברכת את האש בתנור העצים. לאחר מכן, עליה ללעוס תערובת של אורז ומלח, אשר כבר בורכה על ידי נזירים, ולירוק את התערובת 3 פעמים על הבטן של האם כהגנה מהאש, ואז שוב פעם 3 פעמים על האח עצמה. לאחר מכן, מים קדושים מותזים על תנור העצים ולהגיש מגש עם מנחות רגילות של מזון, פרחים ונרות אשר ניתנות לרוח האש.

האם מטפסת כעת על מיטה אחרת ושוכבת על הצד. המיילדת אשר יילדה את התינוק עומדת עליה ועל ידי כך מסייעת לגוף שלה לחזור לעצמו. האם שילדה הולכת לתנור העצים, קדה קידה וחוזרת למיטה. מומחית הטקס מברכת באמצעות משחה צהובה העשויה מכורכום ומשחה אדומה העשויה מפלפל הודי ומורחת את המשחות על עור האם כקרם לחות. הריטואל הזה חוזר על עצמו יום יום במשך השבוע הראשון לאחר הלידה.

נשים אשר מתקשות עם החום הרב יכולות להפסיק לאחר 3 ימים ולילות, אך הזמן הרצוי הוא לפחות 7 יממות רצופות. בזמן הזה מבקרים מביאים מתנות כמו כורכום, דגים ובננות. האם יכולה לאכול גם אורז עם מלח. לאחר כמה ימים, מבשלים לאם מרק מיוחד עם קרם שרימפסים שידוע כמסייע בהנקה.

הרהורי סוף דבר

החכמתי.

היה לי מרתק לסכם את המידע הזה ומקווה שהיה לכן גם מעניין לקרוא.

אני לא יכולה שלא לקרוא את כל האינפורמציה הזו מהמשקפיים התרבותיים שלי.

ישנם מנהגים שהייתי שמחה יותר לראות בתרבות שלנו (הרבה יותר תמיכה ועזרה ליולדת, מתן חשיבות גדולה לתקופה הזו, למידה מתרבויות עתיקות ורפואה מסורתית).

ונשארת בי גם התהייה מהי יכולת הבחירה של נשים בתרבויות האלה לנהוג אחרת. האם יש כזו?

האם מידת הלחץ החברתי מכניעה כל אישה לנהוג כך? האם המנהגים האלה אכן תורמים לרווחה הנפשית של נשים? 

ומיד מגיעה מחשבה נוספת, שכמו קשה לי לנסח אותה, והיא אותה תהייה בדיוק אבל הפעם כלפי נשים בתרבות שלנו. האם יש לנו יכולת בחירה אמיתית בתקופה הזו לעשות ככל העולה על רוחנו? האם אנחנו מקבלות תמיכה הולמת למצב שבו אנו נמצאות לאחר הלידה?

אשמח לקרוא מחשבות שלכן בעקבות הקריאה,

בטי

  
[i] לקוח מ Hishamshah, M., et al. (2013). Belief and Practices of Traditional Post Partum Care Among a Rural Community in Penang Malaysia. The Internet Journal of Third World Medicine.

http://archive.ispub.com/journal/the-internet-journal-of-third-world-medicine/volume-9-number-2/belief-and-practices-of-traditional-post-partum-care-among-a-rural-community-in-penang-malaysia.html#sthash.r55HH5Kz.dpbs


[ii] לקוח מ Segaller, D. (2006). Thai Ways. Silkworm Books.

---