הסיבות הלא מדוברות ללידת בית
את הטקסט הבא כתבתי עבור ערב שעסק בלידות בית של הקבוצה "לידה פעילה, לידה טבעית ולידת בית" בפייסבוק שמנהלת אליזבט ברנט:
אני מבקשת היום לעסוק בנושא שהוא לא בהכרח פשוט. הוא לעיתים קשה, כואב ומכאיב. במוטיבציות ללדת בבית שאינן רק עוסקות ביופיו של הטבע ובחיבור לאינטואיציה הנשית. מוטיבציות חבויות יותר ומצולקות יותר שאינן מצטלמות טוב ושלעיתים מוסתרות היטב בתוך נפשה של האישה.
אני מגיעה לנושא הזה כיולדת בית בעצמה 3 פעמים, כדולה וכעוסקת בתהליכים רגשיים של עיבוד חוויות לידה והכנה רגשית ללידה בגישת B.O.T.
אני מבקשת להניח את זה שנשים שעברו פגיעות שונות בחייהן, בין אם מדובר בפגיעות מיניות, פגיעות של אלימות פיסית ונפשית, נשים שעברו טראומות רפואיות בעברן, ביניהן גם לידות בית חולימיות אבל גם עניינים רפואיים אחרים שטופלו בחוויה שלהן בחוסר רגישות ועם מעט מאוד שליטה, נשים אלה מבקשות פעמים רבות יותר שליטה על התהליך מהאישה "הממוצעת", אם קיימת כזו אישה.
פוסט טראומה יוצרת דריכות יתר. נשים שבעברן טראומה בדרך כלל יתכוננו ללידה, שמזוהה כאירוע עם פוטנציאל טראומטי, באופן נרחב יותר כדי לנסות למנוע טראומה נוספת.
טריגרים בפגיעות מיניות ואחרות נוגעים פעמים רבות לחוסר שליטה ולהפתעה. ולכן בהתכוננות ללידה, הניסיון הוא להרחיב עד כמה שניתן את השליטה ולמנוע כמה שיותר הפתעות. דבר לא פשוט בכלל כשמדובר באירוע כמו לידה, שמזמן עמו באופן טבעי הרבה חוסר שליטה, אי וודאות והפתעות.
נשים בהריון עשויות להשיג את השליטה המיוחלת על ידי עיצוב הסביבה המתאימה ליולדת וניסיון להשפיע על תהליך הלידה עד כמה שניתן. פעמים רבות, נשים תבחרנה בשני צדדים הפוכים על פני רצף הלידות.
מצד אחד, לידות טבעיות וביתיות. ומן הצד השני, ניתוחים קיסריים אלקטיביים. בכל אחת מן הבחירות הללו, ישנו רצון גדול לשליטה על התהליך ומינימיזציה של הטריגרים הקיימים בשדה הלידה (בין אם הרפואי טכנולוגי ובין אם הטבעי-ביתי).
בלידה ביתית, אישה יכולה להיות עטופה ומוגנת על ידי בחירת הצוות התומך: מיילדת, דולה ואפשרות ללדת כפי שהיא רוצה עם מינימום התערבויות רפואיות. היא יכולה לשלוט בתנועתיות, ובתנוחות הלידה . אף אחד לא ישכיב אותה על הגב בניגוד לרצונה (שזה עלול להיות טריגר ענק לכשעצמו), כמות הבדיקות הפנימיות שהאישה תעבור עשויה להיות מינימלית עד כדי לא קיימת (רק בשביל להבהיר: נשים רבות שעברו פגיעה מינית עלולות להתקשות מאוד להיבדק על ידי דמויות זרות ולהתכווץ באופן לא רצוני בזמן הבדיקה).
לנשים שיולדות בבית עשויה להיות שאיפה לתיקון, לחוש שהגוף שלהן, שאולי נכשל בחוויה שלהן פעמים כה רבות, שהיה מקור לתחושות של בושה ואשמה, מצליח, עושה את זה, יולד באופן טבעי, בלי עזרה רפואית. הגוף שיתכן והיה מקור לבושה הופך מקור לגאווה. יש כאן פוטנציאל עצום של ריפוי.
בניתוח קיסרי, אישה בוחרת תאריך ללדת בו, היא עשויה גם לבחור צוות רפואי ולהרגיש מאוד מוגנת בבחירה של הרופאים הטובים ביותר, היא בוחרת שלא להרגיש את התחושות שמביא איתו כאב של צירים ומעדיפה להכניס את עצמה לסיטואציה שהיא אולי פסיבית בעיניים של יולדות בית ושוכבת בה, אבל היא בוחרת בה. היא יכולה לבחור באופציה הזו כדי לא להרגיש את כאב הצירים שמגיעים באופן בלתי נשלט, כדי לא לחשוש שמשהו בה יתקע את הלידה ואולי יפגע בבריאות של התינוק.
זה כמובן לא מניח שרוב האוכלוסייה שנמצאת בין שני הטווחים הללו לא פגועה.
מה המחקר מספר לנו על מוטיבציות של נשים ללדת בבית?
בהכנת השיחה היום, מצאתי מחקר על מוטיבציות של נשים ללידות בית בפינלנד. בפינלנד כמעט אחוז מהאוכלוסייה יולדות בבית (ממש כמו בישראל) והרוב המוחץ של הלידות מתנהל בבתי החולים . מרכזי לידה חוץ אשפוזיים לא קיימים ולא פשוט למצוא מיילדות פרטיות שמוכנות ליילד בבית, כי חברות הביטוח לא מוכנות לבטח אותן (גם לצערי הרב ממש כמו בישראל). במחקר רואיינו 21 נשים ו 12 גברים אשר תכננו לידת בית.
סיבה מרכזית שנמצאה במחקר לרצון ללדת בבית היתה קשורה לטראומת עבר, ובעיקר לטראומה המקושרת ללידה קודמת בבית חולים. כשנשים תיארו את הלידה הטראומטית, גם שנים לאחר הלידה, הן פרצו לעיתים בבכי. הלידה הקודמת תוארה כאכזבה ובלידה הקרובה היה רצון לתיקון. האלמנט המרכזי שתואר בלידה הבית חולימית הוא הגישה של המיילדות והרופאים שנחוותה כלא קשובה, סמכותנית ואף מפריעה לתהליך הלידה. נשים רבות רצו ללדת עם כמה שפחות התערבויות וסיימו את הלידה עם התערבויות מרובות, הן חשו שלא התחשבו ברצונות שלהן. בעצם, התמה המרכזית לגבי הלידה הבית חולימית נסבה סביב החיפוש אחר שליטה.
במחקר שחקר חוויות לידה של נשים שעברו גילוי עריות, לקיחת שליטה על הסיטואציה נמצאה כתמה מרכזית של נשים שעברו חוויות כאלה. מדובר בעמדה והתנהגויות בהן האישה נוקטת על מנת להתמודד עם הפחדים שלה. הפחדים האלה מצויים בכל אישה שיולדת אבל עשויים להימצא במידה חזקה יותר אצל אישה עם היסטוריה של פגיעה מינית. משתתפת במחקר הסבירה: "לא היה שום סיכוי שאשים את עצמי בסיטואציה שלמישהו תהיה שליטה כל כך גדולה עלי (כמו בבית החולים). ילדתי בבית עם מיילדת. עשיתי הכנות נרחבות ותוכניות גיבוי."
דריכות יתר, היא סימפטום של הפרעת דחק פוסט טראומטית באמצעותו לוקחים שליטה. האישה מזהה את הלידה כאירוע פוסט טראומטי ומתכוננת אליו, ומפחיתה את האפשרות להיות מופתעת (שזה טריגר גדול מאוד לנפגעות). ההכנה הזו מגדילה את תחושת השליטה וההגנה מפני טראומה נוספת.
אז מה יכול לעזור?
במהלך הלידה מה שיכול לעזור לנשים בכלל ונשים שהן נפגעות תקיפה זו אחרת בפרט הוא לקבל כמה שיותר החלטות כדי להרגיש בשליטה. חשוב מאוד ואף קריטי כי המלווים בלידה, בין אם התומכים או הצוות הרפואי, יבקשו את רשותה של האישה כשהם באים לגעת או לעסות כדי להימנע מזכרונות טריגריים של תקיפה. בנוסף, פרטיות היא מאוד חשובה ומהווה אלמנט נוסף שמאפשר שליטה וריכוז. בהכנה ללידה כדאי שהאישה תבדוק מה יכול לעזור לה ברגעים לא פשוטים או מציפים, מניסיונה בחיים בכלל.
ברמה האישית, השבוע חגגה מעין, הילדה השלישית שלי, שנה. תמי טסלר מבית יולדות התקשרה לאחל מזל טוב ותוך כדי הקראתי לה את הדברים האמורים. היא ביקשה לספר שלפחות רבע מהיולדות שהיא ועופרית פק מלוות בבית יולדות עברו פגיעה כלשהי בחייהן. הפגיעות לא חייבות להיות הדברים הקשים ביותר שאנו מדמיינים, לעיתים זה מגע מבלבל בין אחים, בדיקה לא נעימה במרפאה או כל דבר אחר. הנרתיק שלנו זוכר.
ועם כל הקושי, הפחד, הכיווץ שקיים, אני מאמינה בכל כולי ויודעת על גופי שחווה לידות ושליווה לידות מרובות שנשים יכולות ללדת: בסביבה מתאימה, תמיכה מתאימה, הכנה מתאימה ותחושה של כמה שיותר שליטה על הסיטואציה. ואתן יודעות מה, אפילו שאין תנאים ממש מיטביים ללידה, הלידה חזקה מהכל ונשים תלדנה. כאשר התנאים המיטביים קיימים, נשים יכולות לצאת בחוויה מעצימה וחיובית מהלידה. מאחלת לכל מי שצריכה ללדת בקרוב לידות נהדרות ועוצמתיות.
ותודה לאליזבט על האפשרות להניח את הנושא החשוב הזה.
מראי מקום
Rhodes, N., & Hutchinson, S. (1994). Labor Experiences of Childhood Sexual Abuse Survivors. Birth, 21. 213-220.
Simkin, P. & Klaus, P. (2004). When Survivors Give Birth: Understanding and Healing the Effects of Early Sexual Abuse on Childbearing Women. Seattle, WA: Classic Day Publishin.
Viisainen, K. (2001). Negotiating control and meaning: Home birth as a self constructed choice in Finland. Social Science and Medicine, 52, 1109-1121.
אני מבקשת היום לעסוק בנושא שהוא לא בהכרח פשוט. הוא לעיתים קשה, כואב ומכאיב. במוטיבציות ללדת בבית שאינן רק עוסקות ביופיו של הטבע ובחיבור לאינטואיציה הנשית. מוטיבציות חבויות יותר ומצולקות יותר שאינן מצטלמות טוב ושלעיתים מוסתרות היטב בתוך נפשה של האישה.
אני מגיעה לנושא הזה כיולדת בית בעצמה 3 פעמים, כדולה וכעוסקת בתהליכים רגשיים של עיבוד חוויות לידה והכנה רגשית ללידה בגישת B.O.T.
אני מבקשת להניח את זה שנשים שעברו פגיעות שונות בחייהן, בין אם מדובר בפגיעות מיניות, פגיעות של אלימות פיסית ונפשית, נשים שעברו טראומות רפואיות בעברן, ביניהן גם לידות בית חולימיות אבל גם עניינים רפואיים אחרים שטופלו בחוויה שלהן בחוסר רגישות ועם מעט מאוד שליטה, נשים אלה מבקשות פעמים רבות יותר שליטה על התהליך מהאישה "הממוצעת", אם קיימת כזו אישה.
פוסט טראומה יוצרת דריכות יתר. נשים שבעברן טראומה בדרך כלל יתכוננו ללידה, שמזוהה כאירוע עם פוטנציאל טראומטי, באופן נרחב יותר כדי לנסות למנוע טראומה נוספת.
טריגרים בפגיעות מיניות ואחרות נוגעים פעמים רבות לחוסר שליטה ולהפתעה. ולכן בהתכוננות ללידה, הניסיון הוא להרחיב עד כמה שניתן את השליטה ולמנוע כמה שיותר הפתעות. דבר לא פשוט בכלל כשמדובר באירוע כמו לידה, שמזמן עמו באופן טבעי הרבה חוסר שליטה, אי וודאות והפתעות.
נשים בהריון עשויות להשיג את השליטה המיוחלת על ידי עיצוב הסביבה המתאימה ליולדת וניסיון להשפיע על תהליך הלידה עד כמה שניתן. פעמים רבות, נשים תבחרנה בשני צדדים הפוכים על פני רצף הלידות.
מצד אחד, לידות טבעיות וביתיות. ומן הצד השני, ניתוחים קיסריים אלקטיביים. בכל אחת מן הבחירות הללו, ישנו רצון גדול לשליטה על התהליך ומינימיזציה של הטריגרים הקיימים בשדה הלידה (בין אם הרפואי טכנולוגי ובין אם הטבעי-ביתי).
בלידה ביתית, אישה יכולה להיות עטופה ומוגנת על ידי בחירת הצוות התומך: מיילדת, דולה ואפשרות ללדת כפי שהיא רוצה עם מינימום התערבויות רפואיות. היא יכולה לשלוט בתנועתיות, ובתנוחות הלידה . אף אחד לא ישכיב אותה על הגב בניגוד לרצונה (שזה עלול להיות טריגר ענק לכשעצמו), כמות הבדיקות הפנימיות שהאישה תעבור עשויה להיות מינימלית עד כדי לא קיימת (רק בשביל להבהיר: נשים רבות שעברו פגיעה מינית עלולות להתקשות מאוד להיבדק על ידי דמויות זרות ולהתכווץ באופן לא רצוני בזמן הבדיקה).
לנשים שיולדות בבית עשויה להיות שאיפה לתיקון, לחוש שהגוף שלהן, שאולי נכשל בחוויה שלהן פעמים כה רבות, שהיה מקור לתחושות של בושה ואשמה, מצליח, עושה את זה, יולד באופן טבעי, בלי עזרה רפואית. הגוף שיתכן והיה מקור לבושה הופך מקור לגאווה. יש כאן פוטנציאל עצום של ריפוי.
בניתוח קיסרי, אישה בוחרת תאריך ללדת בו, היא עשויה גם לבחור צוות רפואי ולהרגיש מאוד מוגנת בבחירה של הרופאים הטובים ביותר, היא בוחרת שלא להרגיש את התחושות שמביא איתו כאב של צירים ומעדיפה להכניס את עצמה לסיטואציה שהיא אולי פסיבית בעיניים של יולדות בית ושוכבת בה, אבל היא בוחרת בה. היא יכולה לבחור באופציה הזו כדי לא להרגיש את כאב הצירים שמגיעים באופן בלתי נשלט, כדי לא לחשוש שמשהו בה יתקע את הלידה ואולי יפגע בבריאות של התינוק.
זה כמובן לא מניח שרוב האוכלוסייה שנמצאת בין שני הטווחים הללו לא פגועה.
מה המחקר מספר לנו על מוטיבציות של נשים ללדת בבית?
בהכנת השיחה היום, מצאתי מחקר על מוטיבציות של נשים ללידות בית בפינלנד. בפינלנד כמעט אחוז מהאוכלוסייה יולדות בבית (ממש כמו בישראל) והרוב המוחץ של הלידות מתנהל בבתי החולים . מרכזי לידה חוץ אשפוזיים לא קיימים ולא פשוט למצוא מיילדות פרטיות שמוכנות ליילד בבית, כי חברות הביטוח לא מוכנות לבטח אותן (גם לצערי הרב ממש כמו בישראל). במחקר רואיינו 21 נשים ו 12 גברים אשר תכננו לידת בית.
סיבה מרכזית שנמצאה במחקר לרצון ללדת בבית היתה קשורה לטראומת עבר, ובעיקר לטראומה המקושרת ללידה קודמת בבית חולים. כשנשים תיארו את הלידה הטראומטית, גם שנים לאחר הלידה, הן פרצו לעיתים בבכי. הלידה הקודמת תוארה כאכזבה ובלידה הקרובה היה רצון לתיקון. האלמנט המרכזי שתואר בלידה הבית חולימית הוא הגישה של המיילדות והרופאים שנחוותה כלא קשובה, סמכותנית ואף מפריעה לתהליך הלידה. נשים רבות רצו ללדת עם כמה שפחות התערבויות וסיימו את הלידה עם התערבויות מרובות, הן חשו שלא התחשבו ברצונות שלהן. בעצם, התמה המרכזית לגבי הלידה הבית חולימית נסבה סביב החיפוש אחר שליטה.
במחקר שחקר חוויות לידה של נשים שעברו גילוי עריות, לקיחת שליטה על הסיטואציה נמצאה כתמה מרכזית של נשים שעברו חוויות כאלה. מדובר בעמדה והתנהגויות בהן האישה נוקטת על מנת להתמודד עם הפחדים שלה. הפחדים האלה מצויים בכל אישה שיולדת אבל עשויים להימצא במידה חזקה יותר אצל אישה עם היסטוריה של פגיעה מינית. משתתפת במחקר הסבירה: "לא היה שום סיכוי שאשים את עצמי בסיטואציה שלמישהו תהיה שליטה כל כך גדולה עלי (כמו בבית החולים). ילדתי בבית עם מיילדת. עשיתי הכנות נרחבות ותוכניות גיבוי."
דריכות יתר, היא סימפטום של הפרעת דחק פוסט טראומטית באמצעותו לוקחים שליטה. האישה מזהה את הלידה כאירוע פוסט טראומטי ומתכוננת אליו, ומפחיתה את האפשרות להיות מופתעת (שזה טריגר גדול מאוד לנפגעות). ההכנה הזו מגדילה את תחושת השליטה וההגנה מפני טראומה נוספת.
אז מה יכול לעזור?
במהלך הלידה מה שיכול לעזור לנשים בכלל ונשים שהן נפגעות תקיפה זו אחרת בפרט הוא לקבל כמה שיותר החלטות כדי להרגיש בשליטה. חשוב מאוד ואף קריטי כי המלווים בלידה, בין אם התומכים או הצוות הרפואי, יבקשו את רשותה של האישה כשהם באים לגעת או לעסות כדי להימנע מזכרונות טריגריים של תקיפה. בנוסף, פרטיות היא מאוד חשובה ומהווה אלמנט נוסף שמאפשר שליטה וריכוז. בהכנה ללידה כדאי שהאישה תבדוק מה יכול לעזור לה ברגעים לא פשוטים או מציפים, מניסיונה בחיים בכלל.
ברמה האישית, השבוע חגגה מעין, הילדה השלישית שלי, שנה. תמי טסלר מבית יולדות התקשרה לאחל מזל טוב ותוך כדי הקראתי לה את הדברים האמורים. היא ביקשה לספר שלפחות רבע מהיולדות שהיא ועופרית פק מלוות בבית יולדות עברו פגיעה כלשהי בחייהן. הפגיעות לא חייבות להיות הדברים הקשים ביותר שאנו מדמיינים, לעיתים זה מגע מבלבל בין אחים, בדיקה לא נעימה במרפאה או כל דבר אחר. הנרתיק שלנו זוכר.
ועם כל הקושי, הפחד, הכיווץ שקיים, אני מאמינה בכל כולי ויודעת על גופי שחווה לידות ושליווה לידות מרובות שנשים יכולות ללדת: בסביבה מתאימה, תמיכה מתאימה, הכנה מתאימה ותחושה של כמה שיותר שליטה על הסיטואציה. ואתן יודעות מה, אפילו שאין תנאים ממש מיטביים ללידה, הלידה חזקה מהכל ונשים תלדנה. כאשר התנאים המיטביים קיימים, נשים יכולות לצאת בחוויה מעצימה וחיובית מהלידה. מאחלת לכל מי שצריכה ללדת בקרוב לידות נהדרות ועוצמתיות.
ותודה לאליזבט על האפשרות להניח את הנושא החשוב הזה.
מראי מקום
Rhodes, N., & Hutchinson, S. (1994). Labor Experiences of Childhood Sexual Abuse Survivors. Birth, 21. 213-220.
Simkin, P. & Klaus, P. (2004). When Survivors Give Birth: Understanding and Healing the Effects of Early Sexual Abuse on Childbearing Women. Seattle, WA: Classic Day Publishin.
Viisainen, K. (2001). Negotiating control and meaning: Home birth as a self constructed choice in Finland. Social Science and Medicine, 52, 1109-1121.